למה להזמין את הגוף לטיפול הזוגי ? אחת התחושות שחוויתי בעברי ושאני פוגשת לא פעם אצל זוגות היא שהכול כבר נאמר, שהנושאים חוזרים על עצמם, שמגיעים שוב ושוב למבוי סתום. אותם קונפליקטים, אותם דיאלוגים, אותם רגשות וחוויות. זה מתסכל, מאכזב, לפעמים ממש מייאש. ישנן מספר סיבות לכך :
- הרגשות והחוויות שנרשמו בנו בעבר הרחוק וגם בקשר הזוגי הנוכחי מורגשות בגוף. הקשיים והעונג, נחווים בגוף. אנו חשים זה את זה וזו (את בנות ובני הזוג שלנו, את ילדינו ואת הורינו) הרבה מעבר למילים ועוד לפני המילים. הרבה מהחוויות שצרו את דפוסי הקשרים שלנו נוצרו בשלבים בהן עוד לא היו מילים. גם בבגרותנו נחווה קשר לא דרך המילים: הבעת פנים, תזוזת גוף או נשימה, הרגשה או אוירה שיש בבית, או כשנמצאים ביחד... כל אלה משפיעים עמוקות על הקשר ועל התקשורת.
- כשאנחנו מדברת/ים רק "מהראש" – נביא את מה שכבר ידוע לנו. זהו מאגר מידע מוגבל שנסמך בעיקר על ניסיון העבר, או ליתר דיוק על האופן בו פירשנו את העבר והאופן בו הוא נצרב בתוכנו. מדובר בחוויות שעברנו עם בני/ות הזוג שלנו אך גם עם חוויות קדומות הרבה יותר שעיצבו אותנו, את הקשרים והתפיסות שלנו לגביהם. מסיבות הישרדותיות דווקא החוויות הלא נעימות והקשות ייצרבו בנו באופן אוטומטי וישפיעו על האופן בו אנו חוות/ים ומפרשות/ים את ההווה.
- לכן, לדבר מתוך מה שכבר ידוע – יביא אותנו שוב ושוב לאותו מצב
- לפעמים לא נדבר מהראש אלא דווקא הרגש הוא זה שידבר. לרגשות יש תחושה ברורה בגוף והרבה אנרגיה, הם נוטים להיות סוחפים, מציפים, כמו רכבת הרים, ולעורר תגובות עוצמתיות כמו במצב סכנה. ובמופע נוסף וכביכול הפוך – רגשות יהיו עצורים וחנוקים, או כי יש לנו שיפוט על עצם ההרגשה שלהם, או כי לא בטוח לבטא אותם עם בו/בת הזוג. וגם אז יש להם השפעה רבה. רגשות לא מבוטאים ישפיעו בעוצמה רבה על ההתנהגות ועל התקשורת שלנו ולרוב הרגשות העצורים והמטענים הללו גם "יגלשו" החוצה בצורה שמחבלת בקשר.
- לפעמים פשוט אין מילים, או זה מרגיש שאין את "המילים הנכונות" דווקא עבור מה שהכי חשוב ומהותי עבורנו: המילים "הולכות לאיבוד" ברגעים שנוגעים בכאבים נפשיים, בצרכים עמוקים, בחוויה של פגיעות ורגישות, זה מפחיד להרגיש את התחושות הללו ומפחיד לחשוף אותן בפני האחר/ת. זה קורה גם כשמדובר במאוויים, תשוקות ורצונות שיכולים להעצים ולפתח אותנו – וזה מפחיד לא פחות.
כל זה יכול להשתנות כשמזמינים את הגוף אל המרחב המשותף באופן מודע ומונחה שנעזר בגוף-נפש שלנו כדי ליצור חוויה חדשה בקשר. בעזרת הנחייה מתאימה ניתן לבנות מרחב בטוח, שיורגש ככזה בגוף, ויחליף בהדרגה את חווית האיום והסכנה או הייאוש והמבוי הסתום. דרך תחושות הגוף נוכל לפגוש את הכאבים, הזיכרונות, המטענים, המילים שלא נאמרו והתחושות שלא הצליחו להיתרגם עדיין למילים, ולבטא אותן באותנטיות. דרך תחושות הגוף נוכל גם להתחבר למשאבים וכוחות לזיכרונות נעימים וליצור חוויה מחוברת, שלמה, שמורגשת בחיים, במקום מאבק בין רגש ומחשבה, רצון ויכולת. במצב כזה יוכלו להגיע גם רעיונות חדשים, אפשרויות להתפתחות בקשר, אמפטיה, הומור, אהדה ופירגון. במפגשים הזוגיים (שיכולים לכלול מפגשים אישים ומשותפים בהתאם לצורך ולתהליך) אני משלבת כלים וגישות המזמינות את כל הרבדים שלנו להיות נוכחים דרך תחושות הגוף, דימויים, תנועה במרחב. או בעזרת עבודה עם ייצוגים המבוססת על גישת הקונסטלציה המשפחתית. דרך העבודה הזו יכולה להניע מצבים תקועים וקונפליקטים מתמשכים ולהוליד רעיונות חדשים ומהלכים יצירתיים. כל זה נעשה באופן ובקצב מותאם למה שמרגיש אפשרי ובטוח לכל אחד ואחת מבני/ות הזוג. אני מאמינה, מניסיון, בפוטנציאל ההתפתחות העצום שהעבודה עם קשר בכלל ועם האופן בו הוא מתבטא בזוגיות בפרט מגלם בתוכו פוטנציאל צמיחה גדול ומשמעותי עבור רובנו. אם זה מרגיש כמו הזמן הנכון - אין צורך לחכות שבן/בת הזוג יסכימו להגיע – לטיפול, או לחיינו בכלל.. כדאי וניתן לצאת למסע הזה כבר עכשיו.